המקדמים המקובלים
| סוג העבודה | טון ל־100 מ״ר | למה |
|---|---|---|
| בנייה קונבנציונלית | 25–30 | בטון, בלוקים, טיח רטוב וקרמיקה — הרבה חומר רטוב וכבד |
| משרדים, מסחר וציבור | 15–20 | פסולת גמר קלה — נפח גבוה, משקל נמוך יחסית |
| בנייה מתועשת | 10–12 | אלמנטים מגיעים מוכנים, רוב הפסולת נוצרת בשלב הגמר |
| שיפוץ יסודי | 15–20 | פירוק פנים, ריצוף ואינסטלציה |
הריסה נחשבת אחרת
בהריסה לא סופרים לפי שטח אלא לפי נפח: אורך כפול רוחב כפול גובה, ואז מקדם דחיסה של 0.4 עד 0.5 לפי סוג החומר. בגובה ממוצע של כ־3 מטר לקומה זה יוצא בערך 1.2 עד 1.5 טון לכל מ״ר בנוי.
מבנים ישנים מייצרים יותר מהצפוי. קירות עבים, בטון מלא ויסודות עמוקים מעלים את המשקל בצורה משמעותית לעומת בנייה מודרנית באותו שטח.
מטונות למכולות
פסולת בניין רופפת שוקלת בערך 0.8 טון למ״ק במכולה. אבל בכלים הגדולים הנפח מפסיק להיות המגבלה — משאית רול־און מגיעה לתקרת המטען החוקית שלה הרבה לפני שהמכולה מתמלאת. בפועל מכולה יוצאת עם עד כ־13 טון.
כל המספרים כאן הם מקדמי אצבע מקובלים בענף, לא נוסחה מחייבת. המספר שהוועדה תעבוד מולו נקבע בהיתר, והמספר המחייב בפועל יוצא מסקר באתר.
למה זה משנה לפני שמתחילים
האומדן שנכנס להיתר הוא המספר שמאזן הפסולת יימדד מולו בסוף. אומדן נמוך מדי יוצר פער שצריך להסביר, ואומדן גבוה מדי מייצר ציפייה לכמות שלא תגיע. כדאי להיכנס לזה עם מספר שמישהו באמת חישב.
יש לכם פרויקט שצריך את זה בפועל?